top of page
קטגוריות
פוסטים אחרונים

להישאר ביחד בשביל הילדים?

"הסיבה היחידה שאני לא מתגרשת, היא שאני דואגת לילדים.", היא אמרה לי כשישבנו על הפוך חזק, בבית הקפה ברמת השרון. "אני לא יודעת איך הם יעמדו בזה. הם נורא קשורים לשנינו, ורומי בדיוק עלתה לתיכון, וגם ככה קשה איתה...".

ישבתי מולה והבנתי אותה. זכרתי את עצמי, כמה דאגתי לפני שהתגרשתי. כמה לילות של חרדות ויסורי מצפון עברו עלי, כמה דמעות ליוו את החודשים האלה של השיחה עם הילדים, הלילות הראשונים בלעדיהם, הטלפון שלהם עם הקול המתוק - "אמא אני מתגעגעת אלייך, אולי תחזרו להיות ביחד"?...

הקושי של הילדים הוא קושי אמיתי. הם לא תמיד מודעים להתפרקות האיטית של הנישואין, לויכוחים, והתלבטויות הפנימיות והאינסופיות שלנו לפני שאנחנו מחליטים להתגרש. עליהם זה נוחת כרעם ביום בהיר. רוזי אודונל פעם סיפרה, בסרט דוקומנטרי על חייה, שלפני שהתגרשה הרגישה כמו אדם שהולך להטיל רימון חי לתוך חדר השינה של ילדיו. טוב, זה קצת מוגזם, אבל בשבילנו, שרק רגילים לעשות טוב, נעים, וכיף לילדינו - הידיעה שאתה הולך, ביודעין, להכאיב להם- היא בלתי נסבלת.

אבל- וזה אבל גדול - כשהגירושין הכרחיים להורים, הם הכרחיים גם לילדים. הילדים שלנו לא רוצים לראות את הוריהם סובלים, אומללים, סוחבים את החיים שלהם ממריבה אחת לשנייה. אם החלטתם להתגרש - כנראה שזה מה שצריך לעשות. ועם כל הקושי לילדים, הם יסתגלו, ויבינו, ואתם יודעים מה? גם ילמדו לקבל מהגירושין את היתרונות והצמיחה שהם מביאים איתם. כי אחרי שעוברים את הכאב, וההלם, והאבל על מה שכבר לא יהיה, מתחילים לחיות שוב, והפעם זה חיים בלי מריבות, בלי אומללות, ועם הרבה אופטימיות וכוחות חדשים. ילדים שעוברים את זה מגלים בעצמם יכולות חדשות, גמישות, אומץ, עצמאות, ואפילו הזדמנות לייצר יחסים טובים יותר עם הוריהם, שעכשיו פנויים אליהם יותר, בימים שהם איתם.

אז נכון, זה לא פשוט, ולפעמים צריך ליווי וסיוע, כמו מה שאני עושה בקליניקה שלי: מדריכה את ההורים איך לעבור את התקופה הזו נכון יותר עבור הילדים; אבל זה אפשרי, וזה קורה אצלי בבית, והילדים שלכם חזקים יותר ממה שאתם חושבים. תסמכו עליהם.


bottom of page